יום רביעי, 24 ביולי 2013

למי יש מטרה? יעוד? יעד? חזון? ולמה זה טוב?

השיחות שלי עם בני

"נו מיידלה, חשבת על המטרות שאת רוצה להציב לעצמך?" פתח בני את השיחה בשאלה  שהיה כמעט בטוח בתשובה. ( עבורו הייתי תלמידה מאוד ממושמעת)

"האמת שחשבתי, אבל לא ממש הצלחתי להבהיר לעצמי מטרות מסוימות, אחרי הכל אני יכולה לומר כמעט בגאווה שאת כל המטרות העיקריות שלי מימשתי, אין לי שאיפה מסוימת לדבר מסוים, הדברים שהם באמת חשובים לי כמו ילדים, משפחה, קריירה הכל נמצא במקום טוב באמצע" אמרתי כמתגוננת.




"לזה בדיוק התכוונתי כשאמרתי שאנשים עושים כיבוי אורות פנימי כשהם מגיעים לסטטוס מסויים ואין להם שאיפות לגדול וזה הדבר הכי עצוב אצל האנשים.
גם אותך צריך לנער מעט כי גם מתרווחת לך באזור שהמורים מכנים " אזור הנוחות" ומאידך ההשקעה שלך, המאמצים, העשייה שלך על מנת ללמוד את הפורמולה ההצלחה אינה מסווגת אותך באותה הקטגוריה.
כשאני אומר "כיבוי אורות פנימי" אני מתכוון לאותם האנשים שהם למעשה הרוב המכריע בקרב האוכלוסייה 95% שהם כמו מצהירים " עצרו את העולם- אני רוצה לרדת" . לאנשים אלה אין מטרות, אין יעדים, אין תשוקות, מגיעים להישגים מועטים בתחום המקצועי, המשפחתי האישי ושם הם נתקעים, סוג של רוטינה המסתובבת באותם המעגלים שנה אחרי שנה וככל שהזמן עובר הרוטינה הזאת שוחקת ויחד עם זאת משתקת, משתקת את החלומות, את הרצונות, הכישורים, היצירתיות וחונקת את הנשמה. מעבר לתחושת המחנק, אנשים אלה גם מפרים את "החוזה הנשמתי" שלהם ובכך מפרים את האיזון במערך הגדול של היקום. אנשים אלה ניזונו משך דורות באמונות שגויות ש"אין מספיק כסף לכולם" "כסף מעוור עיני חכמים" "הכל מלמעלה" וכן הלאה כל הקלישאות שאת מכירה, אמונות שגודעים את החלומות שלהם  עוד לפני שהם עצמם מודעים להם. ואילו 5% הנותרים של האוכלוסייה לא מאפשרים לגורמים חיצוניים להשפיע עליהם, אנשים אלה בעלי עמוד שידרה חזק ונשענים על עצמם, על היכולות שלהם, על כישוריהם המולדים, ואלה הם האנשים המגיעים לפסגות של ההצלחות. על מנת לכבוש יעד מסויים בראש ובראשונה עלינו להציב את היעד, המטרה ומרבית האנשים  חיים ללא מטרות ברורות, וכשאין מטרה ברורה ומוגדרת הדבר דומה לאדם שנכנס ליער, ללא מפות וללא מצפן, יתכן וימצא את דרכו החוצה, אך סביר להניח שייקח לו זמן רב, במקרה הטוב ובמקרה הגרוע יותר יטרף על ידי חיות היער". סיכם בני את הסברו.

בשלב זה היתי מודעת לחשיבות המכרעת שיש  לקביעת מטרות ויעדים בחיים. בכל הסמינרים והספרים הדנים בנושא העצמה והגשמה עצמית הגדש הוא על קביעת מטרות, לדעת לאן מועדות פנינו, וכמורה ומלווה בהתפתחות והגשמה עצמית אני יכולה לזהות בקלות את האנשים המציבים לעצמם מטרות לבין אלה היושבים בצד הדרך מתפללים ומקווים שהחיים יטיבו עימם. יתרה מכך קביעת מטרות היא חזון אישי, ועבור אנשים רבים ללא חזון, ללא חלום החיים הם ריקים מתוכן.

הכרתי גם אנשים שהגיעו להצלחות ועושר מסחרר בתחום העיסוק שלהם, חלק ניכר מאנשים אלה ירשו את הונם או שהמזל שיחק וזכו להתעשרות כלכלית, ובכל זאת חשו מתוסכלים ובלתי מרוצים מחייהם הריקים בשל חוסר חזון בחייהם.

"בני, אני רוצה ללמוד את הפורמולה להצלחה כי אני רוצה לעזור לאנשים לממש את חייהם, כמורה וכמלווה בתהליכים של התפתחות והגשמה עצמית. אני יודעת שיש פורמולה להצלחה ואני רוצה להביא את הפורמולה הזאת לכמה שיותר אנשים". הנה מטרה חשובה מספיק על מנת לכבוש אותה, חשבתי לעצמי.

" מיידלה, בואי ונעשה סדר עוד לפני שאת מציבה ומגדירה לעצמך את המטרה, אני רוצה שתבחיני בין מטרה רציונלית לבין מטרה רגשית, יש הבדל עצום בין שני סוגי המטרות האלה" אמר בני כמבין דבר והדגיש את חשיבותם. ( מספר שנים לאחר מכן שמעתי ממורה דגול נוסף את חשיבות שיש לכל אחד מסוגי המטרות האלה).

"אני לא מבינה את ההבדל, אני לא מבינה מה זה מטרה רציונלית ומה זה מטרה רגשית" ביקשתי דרשתי הסבר.

"ובכן מיידלה, מטרה רציונלית היא משותפת לכלל האנושות והיא מבוססת על צרכים אישיים , כגון כולנו צריכים אוכל, מחסה, בטחון רגשי, הצורך להגן על בני המשפחה, אלה הם צרכים בסיסיים והמטרה המשותפת לכל האנשות היא לדאוג שהצרכים הבסיסיים האלה יושגו. אלה הם מטרות רציונליות , אשר במרבית המקרים לאחר שאנו משיגים אותם, כאן מתחיל "כיבוי האורות הפנימי" עליו דיברתי. אנשים מגיעים להישגים בסיסיים אלה, מסמנים לעצמם את " אזור הנוחות" ושם נגמר להם הסוס. מטרות רציונליות דנות במטרות אישיות, שזה בסדר מבחינה מסוימת, אך זאת רק ההתחלה, לאחר שמשיגים את המטרות הרציונליות חשוב לקבוע מטרות רגשיות, והן אלה שמעניקות את טעם החיים האמיתי, מטרות רגשיות אלה הם המטרות שיביאו לך את העונג הרב ביותר, אלה הם המטרות שיעניקו לך את הרגשות הנעלים ביותר, אלה הם המטרות שלשמם הגענו לכדור הארץ, המטרות הרגשיות הן החוזה הנשמתי של כל אחד ואחת מאתנו".

ואוווווו, מעולם לא חשבתי על זה, מעולם לא נתתי את דעתי על הסוגיה הזו.
"ועכשיו אני חוזר ושואל, מה המטרה שלך? האם המטרה שלך רציונלית או מטרה רגשית?" הוא הקשה עלי.

"אני לא יודעת לעשות את ההבחנה עדיין, כל מה שאני יודעת הוא שנכון לעכשיו אני מאוד רוצה ללמוד את הפורמולה להצלחה, להגשמה עצמית, להתעשרות, ולא עצרתי לחשוב למה " אמרתי קצת נבוכה.
"בואי ואנסה לעזור לך , ככל שהמטרה שלך נוגעת במעגלים גדולים יותר כך אפשר להגדיר את המטרה הרגשית, ככל שתגעי ביותר אנשים, ככל שתשפיעי על יותר אנשים, ככל שתצליחי לשנות לטובה את חייהם של אחרים כך ניתן להגדיר את המטרה שלך כרגשית  והנה עוד הפתעה, ככל שהמטרה הרגשית שלך נוגעת לקהלים גדולים יותר, היא גם קלה יותר להשגה." סיכם בני את משנתו.

"מיידלה, עכשיו כשאת מבינה את ההבדל בין שני סוגי המטרות, אני רוצה שתקדישי לכך את מיטב הזמן לחשוב מה המטרה שלך וכן למה את מציבה לעצמך את המטרה. שימי לב, עליך לענות לשתי שאלות מהותיות – מה- ולמה. "


כמו תמיד, ים של חומר למחשבה, אלה שהפעם לא יכולתי להיעזר בסמינרים או ספרים, הפעם היתי צריכה לפנות אל עצמי פנימה, לעשות בדק בית פנימי ומעמיק ולברר לעצמי מה אני רוצה ולמה אני רוצה.

החלה ההרשמה לקרוס " היתוש שבראש" למודעות והגשמה עצמית יצירתית
לקבלת פרטים והרשמה 0527752827

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה