השיחות שלי עם בני
הפוסט הזה נכתב הרבה שנים לאחר שהשיחות שלי עם בני של התרחשו. בימים אלה אני חווה סוג של התעלות רגשית בה אני חשה כל תא מתאי גופי חוגג את החיים. זו לא תופעה שהגיעה ביום אחד, היא החלה לזחול לחיי, לאט לאט לאחר תרגולים של הודיה במשך שנים. כל המורים שהיו לי תארו לי את ההרגשה, את הטכניקה להביא את הנפש והגוף למצב של התעלות על ידי העצמה של האנרגיה האישית שבסיכומו של דבר מאפשרת לכל אחד מאתנו ליצור במציאות את החוויות אותם אנו רוצים לחוות.
חוויות אלה באות לידי ביטוי על ידי כך שאנו מאפשרים לכל קשת הרגשות להיות נוכחים ולקבל כל רגש וכל חוויה כפי שהם מבלי לנסות לדחות, להתעלם, לכעוס ואף לא לשאול את השאלה ,"למה אני". במשך שנים על ידי תרגול של הודיה על הקיים בחיי ועל מה שאני עתידה לחוות יצרו סוג של רטט המאפשר תחושה של התעלות שזר לא יבין זאת, גם אני לא יכולתי לדמיין או לתאר אותה עד שאני חוויתי וחווה אותה. (וככה בינינו , ממש בסוד זה סוג של חוויה עילאית שכל מילה מחווירה בנסיון לתאר אותה).
הודיה, בכל הספרים הסדנאות והסמינרים מדגישים את החשיבות שיש להודיה על חיינו. הפעם אני רוצה להביא לידיעתכם זווית נוספת והיא מה קורה לנו מבחינה אנרגטית כאשר אנו מתחילים לתרגל הודיה. פוסט זה נכתב בעיקר בשל הנסיון האישי שלי והאינטרפטציה האישית שלי, לכן יהיה על כל אחד מכם לתרגל ולבחון את אמיתותו ברמה האישית.
ידוע, גם מבחינה מדעית שבמקום בו אנו ממקדים את התודעה, שם אנו מעצימים אותה. הנטייה העצובה היא שמרבית האנשים מטבע הדברים מתמקדים בדברים החסרים להם, שאיפה להתקדם ברמה המקצועית, השאיפה להרוויח יותר כסף, ועוד ועוד, קיימת נטייה להשליך החוצה אל גורם חיצוני את הסיבות לאי אושרם הבסיסי, כולנו מכירים את האימרות " כשיהיה לי את התפקיד הזה- אני אהיה מאושר, כשיהיה לי סכום כסף כזה או כזה אני אהיה מאושר" ומן הסתם אנו ממקדים את התודעה שלנו על החסר. הרגל זה היה אורח קבוע גם אצלי, תמיד חשבתי שאם יהיה לי דבר כזה או אחר "אני אהיה מאושרת" הרגל מגונה שנולד והשריש שורשים כל כך עמוקים שהיה דרוש תרגול של שנים על מנת לעקור אותו מיסודו. בכל פעם שהגעתי להשיג מסויים, האושר היה מופיע לפרק זמן כל כך קצר ובעקבותיו אכזבה מתישה. הדבר דומה לטיפס על הר הכי גבוה וכשמגיעים לפסגה נראה שיש עוד הר לטפס עליו. ובמילים אחרות האושר תמיד " עבר דירה" מיד לאחר שהגיע לביקור. לאחר שנים הבנתי שכל ההישגים להם שאפתי נבעו ממקור שגוי, האגו. בכל פעם שהגעתי להשיג כלשהו שסיפק את ההנאה לאגו, האכזבה היתה קשה יותר, הרייקנות עמוקה יותר.
את ההבנה וההבחנה על חשיבות ההודיה, חוויתי במקום הכי בלתי צפוי ובאופן הכי בלתי צפוי. בזמנו, היה לי את הכבוד והרבה מזל טוב למצוא את עצמי במקום עבודה מאוד לא רגיל. באחד הפוסטים שלי כבר סיפרתי שבימים הראשונים שלי במשרד קיבלתי מאחד העמיתים מתנה, הוא הניח על שולחן העבודה שלי את הספר " תחשוב ותתעשר" שכאמור הפך להיות התנ"ך השני שלי, מעבר לכך ,כל החברים במשרד השתתפו באופן קבוע בסדנאות להעצמה אישית, דבר שהיה נורמה והתנהלות כחלק מהחוקים של המשרד, למרות שהוא לא הופיע בחוזה העבודה של אף אחד מאתנו. כמקובל בכל משרד עסקי המכבד את עצמו מידי יום שישי ניהלנו ישיבות לדיון על המטרות והיעדים של המשרד, אלה שמידי פעם חרגנו ממנהגנו והפכנו את הישיבות לסוג של מפגש חברתי. אחד מהמפגשים האלה הותיר בי רשמים שנשאתי אותם הרבה שנים בחיי האישיים ובחיי המשתתפים של הקורסים אותם ניהלתי ואני מנהלת.
" אני חייבת לשתף אותך בחוויה יוצא דופן שחוויתי בסוף שבוע
שעבר" התחלתי את המפגש שלי עם בני.
"נו מיידלה, מה חווית?" שאל בני מתוך סקרנות כשחיוך מקשט
את פניו.
"אתה יודע , במשרד בו אני עובדת מידי יום שישי בשעות הצהריים,
אנו עושים ישיבת צוות דנים בענייני המשרד, דיווחים , הישגים מטרות וכ"ו , רק
שמידי פעם ישיבות הצוות מתנהלות כמפגש חברתי. ביום שישי האחרון איחרתי למשרד
וכשהגעתי מצאתי את החברים יושבים במעגל כשמרכז ישב עמית לעבודה. מנחה הדיון שהוא
אחד מהעמיתים לעבודה, התחיל להסביר מה המטרה של המפגש הזה.כל אחד מהחברים נתבקש לשבח
את החבר שישב במרכז, שבחים על הישגים בעבודה, כחבר, על תכונות אופי כאלה או אחרות,
הכל התמקד רק בצד החיובי. חיזוקים, תמיכה
עידוד וכל אחד בתורו סיפר איזה סיפור קטן על כך כיצד החבר עזר לו במצב כזה או אחר.
אני רוצה לומר לך שאני מאוד מאוד התרשמתי, החוויה הזו נחרטה לי בראש כחוויה
מקסימה. מחכה בכיליון עיניים למפגש החברתי הבא שיהיה במשרד". שיתפתי את בני עם
חוויה נהדרת.
"כן מיידלה, לכאורה מחווה וגילוי של חברות למופת וההשלכות של
חוויה כזו הינן לטווח ארוך לכל המשתתפים. ללא ספק שתמיכה ועידוד מחברים מעלה את
הערך העצמי, והוא בתורו מאפשר להעלות אל התודעה את כל הדברים שעליהם אנו צריכים
להיות בהודיה, שום דבר אינו מובן מאליו". אמר בני הסכמה.
מאחר והעלית את הנושא, במפגש הזה בואי נתמקד על החשיבות שיש להודיה
בחיינו. מרבית האנשים מתמקדים בדברים שהם רוצים, בדברים שחסר להם בחיים ומן הסתם
ללא ידיעה הם מגבירים את מה שחסר להם יותר ויותר, הם משקיעים את מירב האנרגיה בדאגה,
לחץ , כעס, האשמות וללא ידיעה הם מדכאים את כוחם האנרגטי שיכול למנף את החלומות
והמשאלות שלהם אל על. זהו אחד ההבדלים בין אנשים מצליחנים לבין אנשים כושלים.
מיידלה, הביטי מסביב ותראי שכל הדברים הכי חשובים בחיים, הם חינם,
הם בהישג יד של כל אחד ואחת מאתנו מעצם היותנו בני אנוש, כמה אנשים את מכירה שקמים
מידי בוקר בהודיה על מה שיש בחייהם? כמה אנשים עוצרים לרגע לבדוק מה יש בחייהם ,
מרבית האנשים מוקירים ומעריכים את הדברים
עליהם הם משלמים בכסף, כשלמעשה ההפיך הוא הנכון, כל מה שבאמת הוא בעל ערך הוא
חינם, הגוף, הנשמה, השכל, האינטליגנציה, החלומות, האמביציות, אהבה, בני הזוג,
הילדים, המדינה, האנרגיה הויטאלית, האנרגיה הקוסמית, הכוח הטמון בנו להעצים כל דבר
בחיינו הם בחינם. המעניין הוא שכל דבר שמרבית האנשים " מעריכים" הוא בעל
ערך כספי ניתן להחלפה, אוטו, בית, שעון, רהוט, כל דבר הוא ניתן להחלפה, והדברים
שהם באמת חינם אין כסף אין להם תחליף. ודווקא עליהם אנשים מדלגים כמובן
מאליו" סיכם בני.
אכן באותה נקודת זמן תרגלתי באופן קבוע את תרגילי ההודיה שלי,
ונוכחתי לדעת ולחוש איזה אנרגיה מעצימה היא מעניקה רק מעצם ההודיה על מה שיש בחיי.
" מיידלה, להתאמן על הודיה מידי יום כחמש עד שבע דקות מאפשר
לך להעצים את האנרגיה שלך למנף את האנרגיה שלך על אל. גם אם את חושבת שהתרגול
היומי שלך הביא אותך לגבהים בהם את חשה את מיטב האנרגיה שלך, עליך להמשיך להתאמן
על הודיה מאחר והיא מאפשרת לך הנאה פעם אחר פעם, להפוך את ההודיה לחלק בלתי נפרד
מהיום שלך, בדיוק כפי שאת מזינה את הגוף באוכל, הודיה מזינה את הנפש באנרגיה. תודי
על כל מה שיש וכל מה שאין בחייך, על כל מה שעובד וכל מה שלא עובד בחייך, כשאת
בהודיה תחושי שהגוף שלך משוחרר יותר ויותר, תחזיקי בתוכך את הרגשות הנפלאים שאת
חשה ומעצימה. אחת הדרכים הנהדרות להודיה היא לעשות רשימה של דברים עליהם את מודה,
על הערכה עצמית שלך כאדם, כאם, כבת זוג, כחברה, תהללי את התכונות שבך, תוספי הערכה
כלפי האנשים סביבך, הקרובים והרחוקים, עמיתי למקצוע, על העולם ועל החיים שלך בפרט. מעבר לתחושת ההתעלות
שתחושי בכך תפתחי קוטר רחב יותר לאנרגיה מעצימה לעבור דרכך, זה לא דבר של מה בכך,
תחשבי על זה". סיכם בני.
"אתה יודע, מעבר לכך שהמפגש במשרד הותיר עלי רושם, עכשיו אני
מבינה כמה עוצמה יש בכך שאתה מקבל חיזוקים מחברים והסובבים אותך, לעתים הם מעללים
ומשבחים בך תכונות שאינך מודע להם או שאתה מפחית מערכם, אני חושבת שזה רעיון נפלא
לקבל חיזוקים מהחברים, כמו מראה המשקפת לך על מה אתה יכול להיות אסיר תודה"
סיכמתי את הבנתי.
החשיבות של ההודיה על הקיים הותירה בי רושם עז, למרות שנהגתי
להתאמן בהודיה, מאז הוא הפך לחלק אינטגרלי ביום יום שלי וכן בכל קורס למודעות
עצמית אנו מתרגלים את ההודיה במעגל כשכל משתתף זוכה לשבחים, הערכה, תמיכה, עידוד
על מנת לאפשר לו לראות ולזהות את כל הדברים הנפלאים בהם הוא זכה ושעליהם עליו
להיות בהודיה.
במהלך השנים נוכחתי לדעת שלהרבה אנשים יש קושי לראות על מה הם יכולים להיות אסירי תודה, בתרגלים שאני נוהגת לעשות עם המשתתפים בקבוצות להעצמה אישית, במרבית המקרים אני נתקלת בתופעה מוזרה שאומרים " אבל יש כעוס בחיי, אין לי על מה להיות בהודיה- אין לי על מה להודות" וכשאני מפנה את תשומת ליבם על קורת הגג שיש להם, על האהבה שיש להם מבני המשפחה, ועל דברים שהם לכאורה מובנים מאליו, הפרפקטיבה שלהם משתנה, ולפתע הם רואים בחייהם כל כך הרבה דברים שיש להיות לומר עליהם תודה, לעיתים הדברים שיש להם בחיים הם הרבה יותר גדולים מהדברים שחסרים להם כביכול.
עכשיו, ממש עכשיו, קחו לכם כמה דקות, ותנסו לראות, להביט סביבכם מה "כן" קיים בחייכם, אותם הדברים שמעולם לא חשתם שאתם בני מזל על כך שהם בחייכם, לדוגמה המחשב שלכם, האם זה ממש ברור מאליו שהוא משרת אותכם?
כנסו פנימה אל תוך תוככם, ותגלו כמה דברים נפלאים קיימים בחייכם שיש לכם סיבה ענקית לומר עליהם תודה.
המוח, האגו שלכם ינסה להסיט אותכם מכך, וינסה להסיט את תשומת הלב על החסר- זהו אחד התכסיסים של האגו, לזרוע אבק בעיניים על מנת שלא תהיה לכם אפשרות לראות בבהירות מי אתם, את הכוח שיש בכם ליצור את החיים שאתם רוצים על ידי הטעייה מכוונת.
כשרשימת הדברים שעליהם אתם יכולים להיות אסירי תודה עליהם מונחת לפניכם, תעשו רשימת דברים שאינם נמצאים כרגע בחייכם וגם עליהם תודו תגידו תודה, בכך אתם מאפשרים להאנרגיה היצירתית שלכם להתעצם וככל שהיא מתעצמת , זה רק שאלה של זמן עד שהיא תופיע בחיים הפיזים, זו לא פנטזיה, לא יסטיקה, זהו וק קוסמי. תנסו אותי.
ועד לפעם הבאה, מאחלת לכלונו שנפגש בפסגות.
החלה ההרשמה לקורס " היתוש שבראש- מודעות והגשמה
יצירתית" שיחל באוקטובר ויתקיים בחולון. לפרטים והרשמה 0527752827