יש לך חלום? אז מה?
בכל אותן שנים בהם הייתי צמודה למנטור שלי, למדתי וספגתי מחכמתו מידע רב ערך, אותם שיתפתי בפוסטים שלי תחת הכותרת " השיחות שלי עם בני". מאז למדתי וחרשתי כל פיסת מידע על הגשמת יעדים, מטרות וחלומות. בזמנו, חשבתי שהמטרה שלי היא ללמוד את הנוסחה, את הפורמולה להצלחה ובהמשך התברר לי שלימוד הפורמולה היתה הכנת הקרקע להגשמת החלום הגדול שלי באמת. אכן, היקום עובד בדרכים נסתרות.
דברי החכמה שספגתי מבני נחרטו בתת המודע שלי כמו קעקוע, וידעתי שיום יבוא ואני יהפוך את המידע הזה לידע, על ידי עשיה וניסיון. בגיל 57, היקום יצר עבורי את כל הנסיבות והכין את הקרקע לזרוע את הזרעים לחלום הגדול שלי, וכמו תמיד היה עלי לדלג מעל משוכות , אך המשוכה הגבוהה ביותר והקשה ביותר הוצבה בדרכי דווקא מהסביבה הקרובה ובמעגל המשפחתי הראשון.
מעולם לא זכיתי לקבל תמיכה מקרב בני המשפחה הקרובה שלי, סביר להניח שעבורם תמיד היתי " עוף מוזר" וככל הנראה שהתדמית הזאת תישאר גם הלאה. לא משנה כמה פעמים " הוכחתי" את עצמי ואת כישורי, בכל פעם היתי צריכה להלחם על הרעיונות שלי, האהבות וההגשמה העצמית שלי. בכל פעם שהלכתי עם תחושת הבטן שלי הנחתי את דגל הניצחון בקצה הפסגה, ובפעמים שהקשבתי לדעות הסובבים דגל הניצחון ירד לחצי הטורן. ככל שניסתי לגייס תמיכה ההתנגדות גברה, ובמקביל ,התמיכה העידוד והפרגונים הגיעו בכמויות אדירות דווקא מהמעגלים הרחוקים יותר. אך כידוע מה שלא שובר אותנו מחשל אותנו, ובמשך השנים למדתי לחיות עם נושא כאוב זה, אחרי הכל לא יכולתי לשנות את הסובבים, וכל שנותר הוא לשנות את ההתייחסות שלי כלפי הנושא. בתעצומות נפש אדירים למדתי מתוך כאב רב לפתח את השריון על מנת להדוף מסביבי את הדעות שלא התיישרו בקו אחד עם ההגשמה העצמית שלי. ואני אומרת לכם חברים, זה קשה.
תמיכה עידוד אמון בכישורים וביכולות הוא אחד מאבני היסוד להצלחה וכאשר יסוד זה חסר הדבר דומה לבניית בניין על שלוש עמודים רעועים וחסרי עומק.
בגיל 57 כל הנסיבות של חיי התיישבו בזו אחר זו ליסודות איתנים להגשמת החלום שלי. כעט הגיע הזמן ליישם הלכה ולמעשה את כל אשר למדתי מבני, להפוך את המידע לידע מתוך עשיה וניסיון. כמו תלמידה טובה, ביום ההולדת שלי התיישבתי לכתוב את המטרה שלי, לאחר עשרות טיוטות שנזרקו לפח בזה אחר זה, הגעתי ליצירה המושלמת, לאחר כבוד רב העתקתי אותה "במחברת הקסמים" שלי בכתב ברור נקי ויפה. עברתי את המשוכה הראשונה.
המשוכה השנייה היתה לעשות בדק בית אמיתי וכנה עם עצמי, לחפש את החוליות החזקות ולחזק אותן ומאידך לחפש את החוליות החלשות ולהשלים אותם על ידי שיתוף עם גורם חיצוני.
ידעתי שאם אבקש יפה, היקום יזמן לי את השותף הכי טוב לעסק שלי, וכך היה, מתוך כמה עשרות מועמדים בחרתי את הטוב ביותר, המוצלח ביותר האמין ביותר והמקצועי ביותר. זכיתי.
המשוכה השלישית שוב חזרה על עצמה כמו שעון שווצרי, להדוף מסביבי את האנשים השליליים. הפעם זה היה הרבה הרבה יותר קל, ממרום גילי למדתי שככל שהאדם מכיר ומוקיר בערך עצמו כך הוא פחות ופחות זקוק לחיזוקים חיצוניים.
המשוכה הבאה היתה לבחור את המנטור שילווה אותי בכל התהליך, אחד שיאמין בחלום שלי, אחד שידע לפרק את החלום שלי לגורמים ולחבר אותו לתמונה מושלמת, אך בעיקר מנטור שעשה זאת לפני, אחד שהגשים את החלום שלו, נגד כל הסיכויים, אחד שחולם בגדול, אחד שיודע שאלוהים מדבר איתנו דרך תחושת הבטן.
היקום עובד בדרכים מסתוריות אמרנו?
ברשימת הטלפונים הארוכה שלי שמרתי מספר טלפון של מאמן עסקי שמאוד התרשמתי מהפסוטים והמאמרים שלו, התכוונתי להתקשר ולקובע פגישה עסקית. תוך כדי חיפוש מספר הטלפון נכנסה שיחת טלפון ממכרה ותיקה שלי כשהשיחה נסבה על עניינים יומיי מים. לפתע ללא התראה מוקדמת היא התחילה לספר לי על המנטור שלה ודרך אגב הזכירה שהוא היה המנטור העסקי של אישיות שהיא דמות לחיקוי והערצה מקצועית עבורי. ומשם הדרך היתה סלולה.
עכשיו, החלום שלי התחיל לרקום עור וגידים.
זכרו אתם מושלמים כפי שאתם, אלוהים יצר רק אחד כמוכם, אל תתנו לאנשים אחרים להסיט אותכם מהנתיב והחלומות שלכם, בדרך למימוש החלומות שלכם ודאי תשמעו דעות כמו " אתה לא מספיק מוכשר" אין לך השכלה מספקת" זה לא הזמן" אתה מבוגר מידי" אתה לא מסוגל" "בשביל מה אתה צריך את זה" ועוד ועוד, תלכו אחרי צו הלב שלכם, וזכרו אין דבר יותר עצוב מכישרון מבוזבז.
חג שמח
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה